Contact

winschoolprog@gmail.com

P.O.B. 11679 Tel Aviv-Jaffa 6111602

  • Facebook Social Icon

©2018 by Windows School Programs

המתודות

כאשר האחרת אינה נוכחת בחדר, ודבריה נקראים מן הכתב, הצורך בהתגוננות ישירה מפניה מתפוגג. במקומו נוצר מרחב נפשי המאפשר לחשוב על התוכן, להתרכז ברגשות שעולים כלפי מה שנכתב, לקבל לגיטימציה לרגשות אלה ולפרוק אותם. בעקבות זאת, מתפנה מקום רגשי לעסוק בהבנת הדברים שנכתבו: מה ניסתה הכותבת  להביע? מה משמעות הדברים? מה מקורם? מה הרקע/המציאות בה הכותבת חיה?

 

הניסיון להיכנס לנעליה של האחרת, גם אם אינה נוכחת בחדר, מאפשר לנו לראות אותה כיחידה עצמאית וכאדם ולפתח הזדהות רגשית איתה. חליפת המכתבים מאפשרת למשתתפות לנתח את המידע, לחשוב בשקט על תשובות או שאלות נוספות, לחפש מידע ממקורות שונים לפני שהן עונות על השאלות ולנסח בזהירות את התשובות, מתוך מודעות למטרה האישית של כל כותבת במכתב המסוים ובכלל.

הכתיבה נמשכת גם במהלך הסמינר המשותף. לכל משתתפת מחברת עיתונאית, המשמשת אותה במהלך שנת הפעילות. במהלך דיונים, כאשר יש רצון עז להתבטא והזמן אינו מאפשר זאת, המשתתפות יכולות לכתוב את הדברים על גיליון המיועד לכך על אחד הקירות, או במחברת. אם לא תימצא הזדמנות לדון בדברים אלה במהלך הסמינר, תינתן אפשרות למשתתפות לכתוב על כך באחד מאמצעי התקשורת העצמאית של הקבוצה, או לשלוח מכתב בנושא לקבוצות האחרות.

האפשרות להעלות את הדברים על הכתב באופן שוטף, מפחיתה את התסכול שנוצר כאשר אין למשתתפות אפשרות לבטא את רגשותיהן ומחשבותיהן באופן מיידי. היא גם מחדדת את המסר שהעיסוק בנושאים השונים לא מסתיים במפגש אחד, אלא ממשיך כל עוד יש למשתתפות צורך לעסוק בו.

מידע על מתודות נוספות בקרוב.

למה  כתיבה והתכתבות?

 

ההתכתבות כמרכיב בעבודת מערכת הכתבות של "חלונות" באה קודם כל לענות על הקושי להפגיש נוער משני צדי הקו הירוק, ולאפשר מפגש ותקשורת בלתי ישירים כאשר מפגש פנים אל פנים אינו אפשרי או יכול להתבצע רק לעתים רחוקות. מהר מאד מצאנו שהתכתבות, גם בין אלה הגרות באותה עיר, מאפשרת לפתח תקשורת כנה ובונה יותר, המתקיימת הלאה במפגש הישיר.

הכתיבה מאפשרת למשתתפות לפרוק את רגשותיהן, במיוחד הרגשות שמכבידים עליהן. עצם הכתיבה על הרגש מסייעת לקרוא לרגש בשם, להבין אותו, ובהמשך גם להבין את מקורו. פריקת הרגשות עצמה מאפשרת פינוי מקום לחוויה חיובית ומתקנת. מי שנתנה ביטוי לרגשות שלה, קל לה יותר להקשיב אחר כך לרגשות של אחרים.

כתיבת מכתב ל"אחרת" מאפשרת לכותבת לחשוב על הקוראת – מי היא, מה חשוב לי לאמר לה, מה היא כבר יודעת עלי? האם היא תבין את מה שאני כותבת או שעלי להסביר את הדברים, ובעיקר מה מטרת הכתיבה. האם ברצוני להטיח את רגשותי מתוך התעלמות מהתוצאה, או שברצוני לשתף באופן שיאפשר לקוראת להבין אותי. תהליך הכתיבה מאפשר לברר מראש שאלות אלה ואחרות, לוודא שהמידע נכון ולהשקיע בניסוח המכתב.

ההתכתבות מספקת למשתתפות מקור מידע שונה מאוד מזה שהכירו עד כה. ההתמודדות עם המידע הזה עלולה להיות קשה מאוד, אך היא קלה יותר כאשר המידע מגיע במכתב ולא במפגש ישיר עם הדובר/ת. במפגש ישיר, הרגשות כלפי "האחרת" חזקים יותר מאשר בהעדרה. רגשות אלה עלולים להפעיל מנגנוני הגנה שאינם מאפשרים הקשבה מלאה ולפעמים מונעים הקשבה בכלל.

במהלך המפגש הישיר קיימת נטייה להתרכז יותר במה שרוצות לאמר מאשר בהקשבה למה שנאמר. תחושות ממשיות של בושה או אשמה ואפילו החשש להיתפס כטועות או אשמות, עלולים להביא לחיפוש צידוקים ותירוצים או לתקיפה והאשמה של הצד השני. תגובה אחרת עשויה להיות הימנעות מהבעת רגשות בכדי שלא לקלקל את האווירה או את היחסים.