Contact

winschoolprog@gmail.com

P.O.B. 11679 Tel Aviv-Jaffa 6111602

  • Facebook Social Icon

©2018 by Windows School Programs

 תיאוריית השינוי

הטכסט שלהלן נכתב בהקשר של מפגש יהודי/ערבי, אך הוא תקף באופן כללי גם לגבי קבוצות קונפליקט אחרות

רבות מהן, משני הצדדים, ספגו במהלך חייהן את התפיסה ש"הצד שלנו רוצה שלום והצד השני לא", ש"אין עם מי לדבר" וש"אי אפשר יהיה להגיע אתם להסכם שלום", תפיסה שמדרדרת  לייאוש, ולמחשבה שהפתרון היחיד הוא ניצחון של צד אחד על האחר והכתבת העתיד על ידי הצד המנצח. 

גם כאשר המשתתפות מגיעות למפגש עם סקרנות אמיתית, ראיית האחר כשווה שלהן (לא פחות מהן וגם לא יותר) ורצון כן להגיע לפתרון צודק, יש להן עדיין דרך ארוכה של לימוד והתמודדות עד שהן מגיעות למקום בו משתתפות משני הצדדים יכולות לפעול ביחד למען המטרה המשותפת של חיים משותפים הוגנים לכולן.

עם מה הן מגיעות למפגש?​

המשתתפות מגיעות למפגש מתוך מניעים שונים ומגוונים גם אם ניתן לזהות כמניע מרכזי את הרצון ליצור עתיד שיאפשר ביטחון ורווחה לכולן. רבות מגיעות עם מטען של רגשות שליליים ככעס, פחד, תסכול ואף שנאה. הידע שלהן לוקה בחסר ואף מוטעה הן לגבי ה"צד שלהן" והן לגבי ה"צד השני", תוצאה של חשיפה למקורות מידע חלקיים וחד-צדדיים. המערכת הרגשית שלהן עמוסה לעתים קרובות במנגנוני הגנה המאפשרים להן לחיות עם המציאות באמצעות ראייה מוגבלת שלה. ראייה כזו מקשה עליהן להתמודד עם המציאות באופן בונה שיכול לחולל שינוי. 

הן נתונות בלחץ חברתי חזק לחשוב ולהאמין בצורה מסויימת ולעתים קרובות, בעיקר כאשר מדובר במפגש משני צדי הקו הירוק, גם בהתנגדות הסביבה שלהן לעצם המפגש עם "הצד השני".  בכל אחת מן הקבוצות נפוצה מאד תפיסת הקורבנות – "אנחנו הקרבן בסיפור הזה, ולכן האחריות על מה שקורה היא על הצד השני המקרבן אותנו" – תפיסה הנובעת מהטראומה שכל אחד מהצדדים חווה בעבר וחווה עכשיו. טראומה הנובעת בחלקה מחוויות אמיתיות ובחלקה מאימוץ והזדהות עם חוויות של אחרים. 

מהן התוצאות אליהן אנו שואפות להגיע?

מטרתנו היא להקנות למשתתפות כלים, מוטיבציה ואחריות לדעת יותר על מה שקורה מסביבן ולפעול, ביחד ולחוד, לקראת חיים משותפים שהוגנים לכולן.

 הכרה ביחסי הכח בין הקבוצות מקלה על התהליך כאשר הקבוצה החזקה יותר "מרשה לעצמה" להיות נדיבה ולהכיר ברגשות של הקבוצה החלשה יותר. ההכרה הזו מאפשרת לקבוצה החלשה להכיר בהדרגה ברגשות של הקבוצה החזקה יותר, וזו בתורה יכולה להתקדם ולהכיר ברגשות נוספים ובצרכים של הקבוצה החלשה יותר וכן הלאה בתהליך ספיראלי.

 

עצם ההכרה ביחסי הכח היא תהליך מורכב שמצריך היכרות עם המציאות כפי שהיא נחווית על ידי שתי הקבוצות,  היות שלעתים קרובות כל אחת מן הקבוצות חווה את עצמה כקרבן של הקבוצה האחרת. תהליך ההעצמה המוטמע בתכנית מאפשר שחרור הדרגתי ממקום הקרבן האמיתי והמדומה, וויתור על "רווחים" ובחירה בלקיחת אחריות לשינוי, שמביאה אתה רווחים אחרים.

איך השינוי הזה קורה?

לעתים רחוקות מתאפשר שינוי מהותי ובר קיימא כתוצאה מאירוע חד פעמי, משמעותי ככל שיהיה. בדרך כלל, השינוי מתרחש בכמה מישורים במקביל ובאופן ספיראלי לאורך תקופה ארוכה. בין התיאוריות הנפוצות בתחום מפגש של קבוצות קונפליקט יש השמות דגש על המפגש עצמו כמחולל השינוי, אחרות שמות דגש על תהליך רגשי ואחרות על הקניית ידע.

 

לשיטתנו, יש לאפשר ליווי רגשי מתמשך לתהליך של לימוד מעמיק ומקיף של הנושאים הנוגעים למצב החברתי / פוליטי, לימוד בעזרת כלים של חשיבה ביקורתית ויצירתית. חלק גדול מהליווי הרגשי מתרחש תוך כדי עיבוד המפגש המשותף הקודם והכנה למפגש הבא. יש להקצות לכך את הזמן הדרוש, גם מתוך הבנה שחלק גדול מן התהליך הרגשי והתודעתי מתרחש בתת-ההכרה בין מפגש למפגש, ולא בהכרח במהלך המפגש עצמו, בין אם המפגש הוא של קבוצת הזהות או מפגש משותף.

ברמה הרגשית, יש צורך לשחרר רגשות קשים כדי לפנות מקום לחוויה אחרת. בדרך כלל, קל יותר להשתחרר מרגשות כאלה באמצעות הקשבה מלאה מצד הנוכחות, הכלה והכרה בהם, קודם כל במסגרת קבוצת הזהות, ולאחר מכן במסגרת המשותפת (בכל הרכב של קבוצות קונפליקט). 

קושי רגשי מרכזי מתעורר אם וכאשר מתבהרת הידיעה שקבוצת הזהות הלאומית - שהיא בדרך-כלל קבוצת שייכות משמעותית למשתתפות - פועלת בניגוד לערכים המוצהרים שלה עצמה. בשלב הראשון מופעלים מנגנוני הגנה רגשיים שנאחזים בהצדקות מבוססות יותר או פחות, המאפשרות לשמר את האמון בקבוצת הלאום. בהמשך התהליך, כתוצאה ממידע נוסף והבנה מעמיקה יותר של המציאות (העבר וההווה), מנגנונים אלה מתחילים להתפרק ואיתם גם מגוון ההצדקות ששימרו את תחושת השייכות לקבוצה. הכח של קבוצת הזהות במפגש (ולעתים גם זה של הקבוצה המשותפת) להוות קבוצת שייכות תומכת (קבוצת תמיכה), ולו זמנית, מקלה על תחושות כמו אבדן, בלבול וחוסר ודאות, שעלולות להתעורר בשלב הזה, בצד כעס, אכזבה, תסכול ועוד.

אחד מתפקידי ההנחייה הוא לאפשר למשתתפות - כחלק מהתהליך - לראות את קבוצת הזהות /שייכות שלהן, הכוללת מן הסתם גם את המשפחה והמעגל החברתי של כל משתתפת, אמנם באור ביקורתי, אך יותר אמפטי ופחות שיפוטי. ראייה זו היא תוצאה של הבנת התהליכים האישיים/חברתיים/פוליטיים שהביאו למצב הנוכחי. היא מאפשרת לחזור ולהרגיש שייכות תוך כדי הבנה שניתן לחולל שינוי בחברה ושהן, המשתתפות, יכולות לקחת בו חלק, לקראת חברה שפועלת יותר בהתאם לערכים החיוביים המוצהרים שלה.

תהליך ההעצמה כולל, בין השאר, בירור וחידוד של זהות וערכים, חיזוק מיומנויות הבעה ותקשורת, זיהוי רגשות וצרכים, פיתוח כלים לקבלת החלטות ופתרון קונפליקטים, היכרות עם מקורות המידע והבנת השפעתם ועוד. כאשר תהליך ההעצמה מתרחש במסגרת קבוצת הזהות הבטוחה, לפני המפגש המשותף, הוא מהיר יותר. במהלך המפגש המשותף, מנגנוני ההגנה (מן ה"אחר") נכנסים לפעולה, מבלבלים ועלולים להקשות על ההתפתחות האישית. 

אחד הדברים המקלים על התהליך קורה כאשר המפגש בין הקבוצות מאפשר לראות את המשתתפות כיחידות שלא בהכרח מייצגות, ואולי אף מתנגדות, לזרם המרכזי בקבוצת הלאום שלהן, שבדרך-כלל נתפסת כמאיימת על-ידי המשתתפות מקבוצת הלאום האחרת. האמון שנבנה ברמה האישית מאפשר בהדרגה לראות גם את הזרם המרכזי באופן מורכב יותר. כאשר המשתתפות מייצגות את הזרם המרכזי הנתפס כפוגעני, התהליך אמנם איטי יותר, אך הוא מאפשר התמודדות עם נושאים יותר מורכבים ורגישים, שלעתים משתתפות "מתונות" יותר מתקשות להביא לקבוצה המשותפת. 

כאשר הלימוד הוא משותף לשתי קבוצות הזהות, יש למשתתפות אפשרות להכיר מקורות מידע חדשים, לבחון מגוון של מקורות ולפתח כלים של חשיבה ביקורתית להתמודדות עם הסתירות בין מקורות המידע.

 

התמונה הרחבה הנחשפת בתהליך הלימוד, כוללת לא רק מידע מדויק יותר לגבי אירועים שונים, אלא גם את האופן בו כל אחד מן הצדדים רואה את האירועים האלה ומדוע. 

שלב חשוב בתהליך הוא הכרה שמתחת למרכיבים תרבותיים ותפיסות חברתיות רוב המשתתפות חולקות ערכים אוניברסליים המשותפים לכולן: תפיסות בסיסיות של הגינות, צדק ושוויון. הכרה הדרגתית בפער בין הערכים המוצהרים לבין ההתנהגות האישית והקבוצתית בפועל מאפשרת, שוב בהדרגה, שינוי של דעות ועמדות.

תהליך רגשי זה נועד לאפשר למשתתפות להתמודד עם מידע רב שחלקו מוכר וידוע, רובו חדש ולעתים אף סותר את המידע הקיים. תהליך הלימוד הוא מובנה, מאפשר למפות ולארגן את הידע הקיים, לבחון אותו ולעדכן הן את המידע והן את האופן בו הוא מאורגן תוך כדי המשך הלימוד.